Inbal Shtraichman-Tal

בואו נדבר רגע על מה שקורה באמת היום בחדר המורים ובכיתות. נראה כי אנחנו מוצאים את עצמנו מול "קופסה שחורה". אנחנו מכירים את המשימה שנתנו (הקלט) ואנחנו רואים את התוצר הסופי שהתלמיד מגיש (הפלט), אבל המרחב שביניהם - המקום שבו אמורה להתרחש הלמידה האמיתית - הופך לעיתים למרחב של אי-ודאות. זהו שטח שבו קשה לנו לעקוב אחר הצמיחה וההתפתחות של הלומד. נראה כי הבינה המלאכותית לא רק שינתה את הדרך שבה תלמידים כותבים עבודות או עונים על שאלות; היא עלולה לערער את תהליך הלמידה עצמו. למידה משמעותית נשענת במידה רבה...

בשנה האחרונה נראה שהשאלה סביב מודלי שפה השתנתה. אני כבר פחות שואלת מי משתמש בהם?, ויותר - לצורך מה?. זה כבר מזמן לא רק "ניסוי", אלא חלק מהשגרה: ניסוח הודעות, שיפור מצגות, סיכום טקסטים וניסוח משובים. וכשמשהו הופך ליומיומי, לעיתים אנחנו נוטים פחות לעצור ולשאול שאלות. כאן אנחנו מגיעים לשטח האפור: איפה עובר הגבול? איך נעזרים בכלים האלו בלי לוותר על שיקול הדעת? לפעמים, מתחת לפני השטח, עולות שאלות שקטות: האם זה לגיטימי? והאם זה עדיין נחשב מקצועי? רגע. מה שמעורר את הדילמה הוא בדרך כלל לא הכלי עצמו,...