מסובבים את העדשה - זווית חדשה לחשיבה ופיתוח רעיון
- Inbal Shtraichman-Tal

- 14 בנוב׳
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: לפני 5 ימים

ברוב הפרויקטים אנחנו מתחילים מאיסוף מידע. אני מתחילה מאיפוס זווית. בחירה מודעת בעדשה אחרת, מונעת ממני לרוץ באותו שביל מוכר, ומכוונת אותי לשאלות שלא הייתי שואלת.
העדשה לא מחליפה מקורות ונתונים; היא מכוונת את השאלות ופותחת חלון לרעיונות שאולי לא חשבנו עליהם.
עדשה טובה לא רק מחליפה זווית; היא מדליקה נורה. פתאום נופלת תובנה קטנה, נולד כיוון, ויש צעד ראשון שאפשר לעשות עכשיו. זה עובד בכל התחלה חדשה: בלמידה, בפיתוח, בהחלטה.
מה זו “עדשה”? (במשפט אחד)
עדשה = ניסוח קצר שמכריח לראות את אותה שאלה מנקודת מבט אחרת.
דוגמאות לניסוחי עדשה בהקשר של למידה:
“ענה/י מנקודת מבט של לומד/ת עייף/ה בסוף יום. מה יעזור לו/ה להבין את זה עכשיו?”
“נסח/י את הרעיון כפתיח לשיעור של 5 דקות, שמסקרן את הלומדים ולא רק מסביר את החומר"
“מה אפשר לתת לתלמידים שלי לעשות בתוך 15 הדקות הראשונות שמוציא אותם מצפייה פסיבית למשהו פעיל?”
“נסח/י את זה כתרגיל כיתה שמודד הבנה, לא רק זכירה"
אותה לוגיקה עובדת מצוין גם עם מודלי שפה:
אפשר פשוט להכניס את העדשות לפרומפט ולהגיד ל-AI: “תענה על זה דרך שתי עדשות שונות…
לראות את זה מקצה לקצה (דוגמה אחת שלמה)
נניח שאתם: צוות הדרכה / מורה / מרצה / רכז.ת פדגוגי.ת שמנסים להזיז קדימה מהלך למידה - קורס, יחידה חדשה, או שילוב AI בלמידה.
שאלה: "מה יזיז את מהלך הלמידה הזה קדימה החודש?"
נסתכל רגע על אותה שאלה דרך שתי עדשות:
עדשה 1 – לומד/ת (הצד השני): מה הדבר האחד שיקל על הלומדים עכשיו, בלי הסבר ארוך?
זה יכול להיראות כך (במילים):
← “דוגמה אחת טובה שאפשר ‘לפרק’ יחד בשיעור, במקום שקף עמוס הגדרות”
← “סרטון קצר + 3 שאלות מנחות, במקום מאמר כבד”
← “צ’קליסט קטן לפני משימה – מה חובה לוודא שהבנת לפני שמתחילים”
עדשה 2 – זמן (תנועה מהירה): מה אפשר למסור בתוך 48 שעות שמייצר מומנטום למהלך הלמידה? למשל:
← “טיוטת משימה לדוגמה + קריטריון הערכה אחד מנוסח היטב”
← “דמו קצר לתרגיל כיתה שמשלב AI (למשל תרגיל ניסוח פרומפטים)”
← “שלושה משפטים שמסבירים ללומדים ‘למה זה חשוב דווקא להם’ לפני שאנחנו נכנסים לחומר”
משם אני מנסחת משפט כיוון אחד: שורה שמבהירה מה עושים עכשיו.
לדוגמה:
“ב-48 שעות הקרובות אנחנו יוצרים דוגמה אחת (דמו/תרגיל/משימה לדוגמה) שממחישה את הרעיון, ומנסים אותה על קבוצה קטנה כדי לקבל פידבק”
החלטה קטנה (48 שעות): מכינים דמו קצר/טיוטת משימה/פעילות כיתה מותאמת ל-[קבוצת הלומדים הספציפית], שולחים/מנסים, ומבקשים פידבק אחד מדיד (למשל: “מה היה ברור?”, “מה פחות?”, “איפה הרגשתם/ן שזה רלוונטי או לא רלוונטי אליכם?”)
קריטריון הצלחה – “זה עבד”:
מתקבלת תגובה שמקדמת צעד: שאלה, הצעה לשיפור, עניין, בקשה לעוד
או: הלומדים יודעים להגיד במילים שלהם מה הם אמורים לעשות עכשיו, ולמה
זו המטרה של “עדשה”: ניצוץ ⟵ כיוון ⟵ פעולה
עכשיו בוחרים עדשות (עם שאלה מנחה לכל אחת)
אדם: מה זה עושה למי שבצד השני עכשיו? איפה זה פוגש אותו ביום שלו?, ברמת העומס?, ברמת הידע?
זמן: מה זז ב־48 שעות לעומת “נראה איך זה מתקדם במהלך השנה”?
סיכון: מה הטעות הקטנה שעלולה לפגוע באמון הלומדים (למשל: עומס יתר, טקסט שלא מותאם להם, שימוש לא רגיש ב-AI) – ואיך מונעים אותה?
משאבים: מה משתנה אם יש חצי זמן הוראה / חצי צוות / לומדים שיכולים להשקיע רק 20 דקות ביום?
נתונים: מה כדאי למדוד כדי לדעת שהלמידה באמת זזה? השתתפות? שימוש בכלי? שאלות המשך? איכות עבודות?
סיפור: איך אומרים את זה במשפט אחד שאפשר לפתוח איתו שיעור או מצגת, לא רק כפסקה בסילבוס?
אתיקה/השפעה: מי מושפע מהמהלך הזה מעבר ללומדים המיידיים? איך השימוש ב-AI משאיר מקום לקול שלהם, ולא מוחק אותו?
קצוות (לומדי קצה): מה קורה בשוליים: לומד שלא מדבר בשיעור, לומד/ת שקולט/ת לאט יותר, לומד שחזק במיוחד? מה הם היו אומרים על הדרך שבחרנו?
טיפ: שתי עדשות מספיקות כדי לחדד כיוון. יותר מזה – לרוב מייצר רעש ומעייף, במיוחד ביום עמוס הוראה או הדרכה.
התהליך הקצר (אותה שפה, כל תחום למידה)
אפשר להשתמש במבנה הזה להכנת שיעור, תכנון יחידה, התאמת קורס קיים, או כבסיס לפרומפט ל-AI:
שאלת ליבה למשל: “איך נגרום ללומדים להשתמש ב-AI כדי לחשוב - לא רק להעתיק תשובות?” או: “מה יעזור להם לצאת מהשיעור עם פעולה אחת ברורה?”
2 עדשות (כל אחת עונה ב: 4-6 שורות/נקודות) למשל: “לומד בפועל” + “זמן של שיעור אחד / שבוע אחד / חודש אחד”
משפט כיוון אחד שמייצר פעולה: “מתחילים מתרגיל קצר שבו הלומדים מנסחים פרומפט, משווים תשובות, ומשפרים יחד”
החלטה קטנה ל־48 שעות + קריטריון הצלחה: מה אנחנו מתחייבים לעשות בתוך 48 שעות (טיוטת פעילות / דמו / הנחיה בכתב / פרומפט לדוגמה) ואיך נדע שזה באמת זז (קריטריון פשוט: שאלה אחת טובה שקיבלנו מהם / שיפור בגרסה השנייה של התוצר שלהם / איכות השיח בשיעור)
ואז – עומק אחרי שיש כיוון: מקורות, נתונים, תיאוריה. העומק נכנס אחרי שכיילנו את הזווית, לא לפני
שני פרומפטים לטעימה (להעתיק – להדביק למודל שפה)
1. שתי עדשות + משפט כיוון
ענה על [השאלה / הנושא הפדגוגי] בשתי עדשות:
[עדשה א’ – (לדוגמה: אדם): לומד/ת עייף/ה בסוף יום עבודה] - 4-6 שורות
[עדשה ב’ – (לדוגמה: זמן): מה אפשר לעשות בשיעור אחד / בשבוע אחד] – 4-6 שורות. עכשיו נסח משפט כיוון אחד שמחבר בין [עדשה א’] ו-[עדשה ב’] ומבהיר מה כדאי לעשות עכשיו בתכנון הלמידה
2. הצעה לפעולה (48 שעות)
בהתבסס על [משפט הכיוון], הצע [דמו / טיוטת פעילות / דוגמית משימה / 3 משפטי פתיחה לשיעור] קצר למסירה בתוך [48 שעות]: משהו שרואים או מנסים, לא רק קוראים. כלול למי זה מיועד (לומדים/צוות) ומהו הפידבק המדיד שנבקש מהם
למה זה עובד ביום עמוס?
מדליק נורה: תובנה קטנה שמזקקת כיוון
מזיז גלגלים: משפט כיוון + פעולה קטנה תוך 48 שעות
מבסס החלטות: העדשה מכוונת; ההעמקה נעשית עם מקורות, מודלים ותיאוריה
אוניברסלי: זה עובד במערכי שיעור, בהכשרת עובדים, בפיתוח קורסים דיגיטליים, בבניית משימות הערכה – וגם בתכנון איך משלבים מודלי שפה בצורה אחראית וחכמה
לסגור מעגל ולפתוח את הבא
בכל התחלה חדשה אפשר “לסובב את העדשה” בכמה מעלות:
שאלת ליבה אחת ⟵ 2 עדשות ⟵ משפט כיוון ⟵ החלטה קטנה ⟵ ואז עומק (מקורות, נתונים, בדיקות AI).
כשמכוונים נכון את הזווית, העומק מייצר דיוק, לא רק עוד פרטים. אם זה הדליק לכם נורה 😊 בואו נהפוך אותה לפעולה. אני עובדת עם צוותי הדרכה, אנשי ונשות חינוך ואקדמיה, וגם עם מי שמרגישים שמודלי שפה כבר כאן, אבל עדיין לא בטוחים איך לדבר איתם, כדי להפוך את השיח עם AI ואת תכנון הלמידה למשהו מדויק, אפשרי, ומותאם למציאות של היום.
שאלה לסיום:
✨ איזה חיבור בין שתי “עדשות” שונות יכול לפתוח לכם/ן מחשבה חדשה בתחום שאתם/ן עוסקים/ות בו? אשמח אם תשתפו





תגובות